אינפלציה של 3.6% נרשמה באפריל 2025, אבל מרגישים הרבה יותר? למה השקעות בקריפטו עשויות להיות הפתרון

באפריל 2025 דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על שיעור אינפלציה שנתי של 3.6%, כאשר מדד המחירים לצרכן זינק ב-1.1% בחודש זה בלבד. העלייה החודשית הגבוהה ביותר בשלוש השנים האחרונות. אך עבור משפחות רבות בישראל, יוקר המחיה מרגיש גבוה בהרבה מהנתון הרשמי. עם חששות מפני המשך עליית מחירים, ריבית של 4% על פיקדונות בנקאיים או קרנות כספיות כבר לא מספיקה כדי לשמור על ערך הכסף.

האם השקעות בסיכון גבוה כמו קריפטו, הן התשובה? בחנו שלושה פרופילים של משפחות ישראליות כדי להבין כיצד האינפלציה משפיעה עליהן, ולמה תשואות נמוכות אינן עומדות בקצב.

מדד המחירים: ממוצע שלא מספר את כל הסיפור

מדד המחירים לצרכן, שעליו מבוססת האינפלציה הרשמית, מחושב על פי סל צריכה ממוצע הכולל דיור, מזון, תחבורה, חינוך ופנאי. אך המשקל של קטגוריות אלה אינו תמיד משקף את ההוצאות של משפחה ספציפית. לדוגמה, עליית מחירי הדיור בתל אביב או טיסות לחו"ל משפיעות מאוד על משפחות ממעמד בינוני גבוה, אך פחות על משפחות בפריפריה שמתמקדות במזון ובצרכים בסיסיים.

תחזיות בנק ישראל מעריכות כי האינפלציה תישאר מעל יעד הממשלה (1%-3%) ב-2025, עם שיעור צפוי של כ-2.6% עד סוף השנה. ה-OECD חוזה אינפלציה גבוהה יותר של 3.6%, מושפעת ממגבלות היצע, מחסור בכוח אדם והוצאות ממשלתיות גבוהות על רקע המלחמה. בתנאים אלה, תשואה של 4% מפיקדונות בנקאיים או קרנות כספיות, שבעבר נחשבה סבירה, בקושי מכסה את האינפלציה, ובמקרים רבים אף נמוכה ממנה, מה שמוביל לשחיקת ערך הכסף.

שלוש משפחות, שלוש חוויות שונות

כדי להבין את הפער בין האינפלציה הרשמית לזו המורגשת, בחנו שלוש משפחות עם פרופילים שונים:

1. משפחת ההייטק: הכנסה של 40,000 ש"ח נטו

משפחה זו, עם שני ילדים, שני רכבים, גנים פרטיים וטיסה שנתית לחו"ל, מוציאה כ-30,000-35,000 ש"ח בחודש. ההוצאות כוללות שכר דירה או משכנתא (כ-10,000 ש"ח), גנים פרטיים (6,000-8,000 ש"ח) ותחבורה (כ-6,000 ש"ח). עליית מחירי השכירות (5%-7%), התייקרות טיסות (10%-15%) וביטוחי רכב (כ-10%) יוצרות אינפלציה מורגשת של כ-4.5%-5% – גבוהה מהרשמית. עבור משפחה זו, תשואה של 4% מפיקדון בנקאי לא מכסה את האינפלציה, ומגבילה את היכולת לחסוך לעתיד.

2. משפחה שעובדת בשירות הציבורי: הכנסה של 20,000 ש"ח נטו

משפחה זו, עם רכב אחד וגנים ציבוריים, מוציאה כ-15,000-18,000 ש"ח בחודש על דיור (5,000-7,000 ש"ח), מזון (כ-4,000 ש"ח) ותחבורה (כ-2,000 ש"ח). עליית מחירי המזון (4%-5%) משפיעה משמעותית, אך סבסוד הגנים (עם עלייה של 2%-3%) ממתן את ההשפעה. האינפלציה המורגשת היא כ-3.5%-4%, קרובה לרשמית. עם זאת, גם עבור משפחה זו, תשואה של 4% אינה מספיקה כדי לייצר צמיחה אמיתית, והחסכונות נשחקים לאט.

3. משפחה ממעמד בינוני גבוה: הכנסה של 70,000 ש"ח נטו

משפחה זו, שגרה בתל אביב, ושני רכבים חדשים, מוציאה כ50,000-70,000 ש"ח בחודש. ההוצאות כוללות משכנתא (15,000-25,000 ש"ח), חינוך פרטי (10,000-14,000 ש"ח) ופנאי יקר (כ-2,500 ש"ח). עליית מחירי הדיור (7%-10%), החינוך הפרטי (7%-10%) וטיסות (10%-15%) מביאים לאינפלציה מורגשת של כ-5.5%-6.5%. עבור משפחה זו, תשואה של 4% נמוכה משמעותית מהאינפלציה שלהם, וגורמת לשחיקת הון.

למה 4% מפיקדון בנקאי או קרן כספית לא מספיקים?

האינפלציה הגבוהה, במיוחד עבור משפחות ממעמד הביניים ומעלה, מדגישה את האתגר בשמירה על ערך הכסף. הנה הסיבות מדוע השקעות בסיכון נמוך, כמו פיקדונות בנקאיים או קרנות כספיות עם תשואה של כ-4%, אינן מספיקות:

האינפלציה עולה על התשואה: עבור משפחות שחוות אינפלציה של 4.5%-6.5%, תשואה של 4% פירושה הפסד בכוח הקנייה. לדוגמה, משפחה עם אינפלציה של 5% שמרוויחה 4% על החסכונות מפסידה 1% מהערך הריאלי מדי שנה.

אין צמיחה אמיתית: השקעות בסיכון נמוך מספקות יציבות, אך כמעט אינן מאפשרות צמיחה משמעותית. לאורך זמן, זה מגביל את היכולת להגיע ליעדים פיננסיים כמו פרישה, חינוך לילדים או רכישת דירה, במיוחד עבור משפחות עם הוצאות גבוהות.

על ידי בחירה בהשקעות סולידיות, משפחות מפספסות תשואות גבוהות יותר מנכסים בסיכון גבוה, כמו ביטקוין, ומטבעות קריפטו. ביטקוין עם תשואה ממוצעת של 65% ב-8 שנים אחרונות. ביטקוין מאוד תנודתי אבל בזמנים ארוכים הציג את התשואה הכי טובה אפילו מול מניות הטכנולווגיה הכי ״סקסיות״ כמו NVIDIA

אי-ודאות כלכלית

המלחמה המתמשכת מגבירה את הלחצים האינפלציוניים, עם עליית מחירי יבוא, דלק ושירותים. בתנאים כאלה, השקעות סולידיות אינן מספקות הגנה מספקת מפני שחיקת ערך, בעוד השקעות בסיכון גבוה עשויות להציע פוטנציאל לתשואות שמכות את האינפלציה. עם זאת, השקעות בסיכון גבוה כרוכות בסיכונים משמעותיים, כולל הפסדים פוטנציאליים גדולים. מומחים ממליצים להשקיע רק סכומים שמשפחה יכולה להרשות לעצמה להפסיד, לגוון את התיק ולהתייעץ עם יועץ פיננסי לפני קבלת החלטות.

מה צופן העתיד?

תחזיות ה-OECD חוזות אינפלציה של 3.6% בישראל ב-2025, בעוד בנק ישראל צופה ירידה ל-2.3% ב-2026. אך כלכלנים מזהירים כי המשך הלחימה, מגבלות היצע והיחלשות השקל עלולים להגביר את הלחצים האינפלציוניים, במיוחד בתחומים כמו דיור ומזון. בתנאים אלה, פיקדונות בנקאיים וקרנות כספיות אינם מספיקים כדי לשמור על ערך הכסף, והשקעות בסיכון גבוה הופכות לאופציה ששווה לשקול.

למשפחות הישראליות, המסר ברור, האינפלציה אינה זהה לכולם. משפחה בתל אביב ממעמד בינוני גבוה עשויה לחוות עליית מחירים של כ-6.5%, בעוד משפחה בפריפריה מרגישה עלייה מתונה יותר של כ-3.5%. בתקופה שבה הכסף מאבד מערכו, השקעות בסיכון גבוה מציעות הזדמנות לצמיחה, אך דורשות תכנון זהיר וניהול סיכונים.

בשורה התחתונה, האינפלציה הרשמית של 3.6% היא רק ההתחלה. עבור רבים, יוקר המחיה הוא אתגר ממשי, והשקעה בנכסים בסיכון גבוה כמו ביטקוין וקריפטו עשויה להיות המפתח לשמירה על העתיד הכלכלי, בתנאי שמבינים את הסיכונים ומתכננים בחוכמה.

• אני לא יועץ פיננסי, וזו לא המלצה להשקעה